גמרא כתובות

דייוק לשונות הרמב"ם בעניין איסור ייחוד; חילוק בין איסורי קירבת ערווה לאיסור ייחוד; נפק"מ לדי יהרג וואל יעבור; הסבר דעת הר"ן בעניין החילוק בין איסור ייחוד לדין הוא בבגדו והיא בבגדה.

מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בברכת האירוסין לאחריה; מחלוקת הרמב"ם והאור זרוע האם אפשר לברך ברכת המצוות לאחריה, ומחלוקת האחרונים בזה; דעת הראש שברכת האירוסין היא ברכת השבח; מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בדין פילגש והאם יש מצווה בקידושין.

מחלוקת ריב"ם והר"ן בגדר קרקע עולם - האם מותר מצד חסרון המעשה או מצד שנעשית העבירה בעל רכחה; שיטת הרשב"א - אין היתר להשתמש בעבירה לצורך פקו"נ; שיטת הרמב"ם כרשב"א.

שיטת הרמב"ם שחופה היא ייחוד; קושיות על הרמב"ם מחופה לפסולות; שתי דרכים בתירוץ הרמב"ם: א. חופת נידה מועילה לקניין ולא לאישות. ב. חופת נידה מועילה לאישות ולא לקניין.

מחלוקת ר"ע ור"ט בחלוקת ירושה לאשה ובעל חוב; בדין פריעת בעל חוב מצווה; בדין שיעבודא דאורייתא.

האומר אפשי בתקנת חכמים; ביאור הסברא מדוע סילוק מועיל דווקא באירוסין ולא בנישואין; הסתלקות ביבום; הסתלקות מירושה.

א. הקדמה אמונית למסכת כתובות - ערך קשר הנישואין בין איש לאשתו, בין ישראל לרבש"ע ובין ישראל לתורה. ב. גדר חופה - מעשה חלות איסורי או קנייני, או התחלת מציאות חיי הנישואין.

הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך; דברי התוס' שמדובר בתנאי כפול; הסבר רעק"א; קושיית התוס' לפ"ז על מחילת חוב.

שבחה של א"י מופיע בסוף מסכת כתובות, לרמז לנו שארץ ישראל היא הבית שלנו, וכמו שאדם אוהב את הבית שלו, כך צריך לאהוב את א"י. "עתידים אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות" - עתידים אנשי ארץ ישראל שאין בהם תורה ומצוות, שיחזרו בתשובה ויתנו פירות טובים.